To whom the Land of Israel Belongs and Why?
The covenant of God with Avraham
Genesis Chapter 15 בראשית פרק טו
7 And He said to him, "I am the Lord, Who brought you forth from Ur of the Chaldees, to give you this land to inherit it."
|
ז וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֽוֹצֵאתִ֨יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ:
| |
8 And he said, "O Lord God, how will I know that I will inherit it?"
|
ח וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה:
| |
9 And He said to him, "Take for Me three heifers and three goats and three rams, and a turtle dove and a young bird."
|
ט וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת (שלושה) וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל:
| |
10 And he took for Him all these, and he divided them (the animals) in the middle, and he placed each part opposite its mate (it is the custom of those who form a covenant to divide an animal and to pass between its parts), but he did not divide the birds ( the idol worshiping nations are likened to bulls, rams, and goats. he divided the animals, as an allusion that the nations will gradually perish. “But he did not divide the bird (symbol of Israel)” as an allusion that Israel will exist forever).
|
י וַיִּקַּח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִֽישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר לפי שהאומות נמשלו לפרים ואילים ושעירים, שנאמר (תהלים כב יג) סבבוני פרים רבים וגו', ואומר (דניאל ח כ) והאיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס. ואומר (שם כא) והצפיר והשעיר מלך יון, וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שה"ש ב יד) יונתי בחגוי הסלע, לפיכך בתר הבהמות רמז על האומות שיהיו כלין והולכין, ואת הצפור לא בתר רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם
| |
11 And the birds of prey descended upon the carcasses, and Abram drove them away.
|
יא וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם:
| |
12 Now the sun was ready to set, and a deep sleep fell upon Abram, and behold, a fright, a great darkness was falling upon him (An allusion to the troubles and darkness of the exiles).
|
יב וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָֽפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו (רמז לצרות וחשך של גליות):
| |
13 And He (God) said to Abram, "You shall surely know that your seed will be strangers in a land that is not theirs, and they will enslave them and oppress them, for four hundred years (From the time that Isaac was born until the Israelites left Egypt was four hundred years.).
|
יג וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר | יִֽהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַֽעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה.
| |
14 And also the nation that they will serve will I judge, and afterwards they will go forth with great possessions [The word] וְגַם, [and also], is to include the four kingdoms (Babylon, Persia and Media, Greece, and Edom), for they too will perish because they enslaved Israel).
|
יד וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן (בעשר מכות) אָנֹ֑כִי וְאַֽחֲרֵי־כֵ֥ן יֵֽצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל:
| |
15 But you will come to your forefathers in peace; you will be buried in a good old age (He announced to him that Ishmael would repent during his lifetime, and that Esau would not embark on evil ways during his lifetime. Therefore, he died five years before his time, and on that very day, Esau rebelled).
|
טו וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו, ולפיכך מת חמש שנים קודם זמנו ובו ביום מרד עשו:
| |
16 And the fourth generation will return here, for the iniquity of the Amorites will not be complete until then that they should be sent out of their land until that time, for the Holy One, blessed be He, does not punish a nation until its measure is full).
|
טז וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹֽא־שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָֽאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה, שנאמר (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה:
| |
17 Now it came to pass that the sun had set, and it was dark, and behold, a smoking furnace and a fire brand, which passed between these parts.
|
יז וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בָּ֔אָה (שקעה) וַֽעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה:
| |
18 On that day, the Lord formed a covenant with Abram, saying, "To your seed I have given this land (The word of the Holy One, blessed be He, is like an accomplished fact), from the river of Egypt until the great river, the Euphrates river.
|
יח בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ (אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשויה) אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת:
| |
19 The Kenites, the Kenizzites, and the Kadmonites (There are ten nations [enumerated] here, but He gave them only seven nations. The [other] three are Edom, Moab, and Ammon, and they are [here referred to as] the Kenites, the Kenizzites, and the Kadmonites, which are destined to be [our] heritage in the future)
|
יט אֶת־הַקֵּינִי֙ (עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר (ישעיה יא יד) אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם) וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי:
| |
20 And the Hittites and the Perizzites and the Rephaim,
|
כ וְאֶת־הַֽחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָֽרְפָאִֽים:
| |
21 And the Amorites and the Canaanites and the Girgashites and the Jebusites."
 |
כא וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַכְּנַֽעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי:
| |
All these happened about 4400 years ago...
Comments
Post a Comment